קו לחיים

קו לחיים
	סמל העמותה סמל העמותה
פעילות	ארגון פעילויות לקהלי היעד של העמותה תוך שילוב מתנדבים והטמעת ערכים בחברה הישראלית
התאגדות	עמותה
תחום	מתן שירותים וסיוע לקידום ילדים נכים וחולים בישראל ובני משפחותיהם
מדינה	ישראל
משרד ראשי	מינץ בנימין 27, פתח תקווה
סינוף ארצי	5 סניפים:
סניפים	ירושלים, פתח תקווה, אשקלון, חיפה, קריית שמונה
מייסדים	הרב טוביה לוונשטיין
נשיא	עו"ד אברהם אלפסי
מנכ"ל	עו"ס רינה עידן
תקופת הפעילות	1989–הווה (כ־35 שנים)
	https://www.kavlachayim.co.il/

קו לחיים היא עמותה העוסקת במשימות התנדבות למען ילדים ובוגרים הסובלים ממחלות ונכויות קשות, תוך שילובם בחברה הישראלית, במטרה ליצור גם שינוי משמעותי בחברה הישראלית בהתייחסות אליהם. העמותה נוסדה ב-1989 על ידי העסקן החרדי הרב טוביה לוונשטיין והיא מגדירה את עצמה כתנועה חברתית המונה עשרות אלפי בתי אב בישראל.

מטרות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפור איכות החיים של ילדים ומתבגרים עם חוסר כשירות רפואית באמצעות פעילות פנאי.
הצלת חיים והנגשת טיפולים ותרופות מצילות חיים שאינן בסל הבריאות.
שינוי חברתי על ידי קיום כל פעילות העמותה בקרב החברה הישראלית ושילוב ילדים ובני נוער שאינם עם מוגבלויות בפעילויות.

פריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה העמותה נמצא בפתח תקווה. פעילותה מתפרסת ביישובים רבים בכל רחבי ישראל. מוקדי ניהול הפעילות נמצאים בארבעה סניפים מחוזיים: סניף ירושלים, סניף צפון שמרכזו בחיפה, סניף דרום שמרכזו באשקלון וסניף מרכז בפתח תקווה. בנוסף לכך קיים סניף בקריית שמונה. העמותה נשענת על מאות בני נוער ואזרחים מתנדבים, המשתלבים במערך הפעילות. לאורך השנים שותפים לפעילותה של העמותה עשרות אלפי אזרחים, בהם בני נוער וגם בעלי מקצועות חופשיים ואנשי ציבור המאמינים בדרך שלה.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות הפעילויות המגוונות בכל רחבי הארץ מותאמות למתמודדים עם נכויות מורכבות, תסמונות נדירות וחוסר כשירות רפואית. הפעילויות מותאמות לשתי קבוצות גיל: לצעירים בני 6–21 ולבוגרים בני 21–35, והן כוללות:

פעילויות פנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט חונכות אישית לילדים עם מוגבלויות, בשיתוף עם מאות בני נוער מתנדבים הנפגשים עם הילדים אחת לשבוע לפעילות מחוץ למעגל המשפחתי הקרוב.
מחנות קיץ לילדים עם מוגבלויות בשילוב עם המתנדבים: מאות ילדים משתתפים מדי שנה בחמישה מחנות קיץ: מחנה ארצי וארבעה מחנות במרחבי הסניפים המחוזיים של העמותה.
שבתות אירוח ליצירת שינוי חברתי: כ-56 שבתות בשנה, במסגרתן מתארחים ילדי העמותה עם המתנדבים אצל משפחות מארחות ביישובים שונים ברחבי הארץ. בשבתות אלו נחשפים הילדים לקהילות שונות ברחבי ישראל, שוהים בבתיהן ונהנים מפעילות ערכית וחינוכית, מהצגות ומפעילויות חברתיות נוספות. פעילות זאת יוצרת שינוי חברתי ביחס החברה לאנשים עם מוגבלויות.
ימי כיף ארציים וטיולים ברחבי הארץ.
ארגון חגיגות בר מצווה ובת מצווה מדי שנה לילידי אותו שנתון, בשיתוף עם המשפחות, סלבריטאים ואומנים אורחים.
ארגון מגוון פעילויות לבוגרי העמותה (בני 21 ומעלה) הכוללות נופשונים, טיולים, סדנאות, מפגשים אקדמיים ועוד.
הקמת מערך דיור בפריסה ארצית לבוגרי העמותה.

הצלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול בית מרקחת חברתי וירטואלי שמספק במחירי עלות או בתרומה תרופות שאינן בסל הבריאות לאלפי חולים קשים שידם אינה משגת לרכוש אותן.
ניהול קמפיינים חברתיים גדולים לסיוע ולגיוס משאבים למימון ניתוחים מצילי חיים בחו"ל ורכישת תרופות שאינן בסל הבריאות ושידם של החולה ובני משפחתו אינה משגת לרכוש אותן.
ניהול מרכז מידע וליווי החולה ובני משפחתו במסע לריפוי מהמחלה.

שינוי חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מקפידה לקיים את כל פעולותיה תוך בחינה מתמדת של שילוב החברה בתהליכים, שילוב ילדים ובני נוער שאינם עם מוגבלות בפעילות, קיום כל הפעולות בין קהילות בחברה הישראלית ובתוכן, מתוך אמונה והבנה שרק דיאלוג מקרב והיכרות אמיתית עם כל המתמודדים עם חוסר כשירות רפואית מייצרים אינטראקציה המובילה לשינוי תפיסתי ולקירוב לבבות.

לפי פרסומי העמותה, פועלים בה כ-1,500 מתנדבים בשנה, המסייעים לכ-1,500 ילדים חולים או נכים ובני משפחותיהם בשנה.

הפעילויות האלה מאפשרות לילדים ולבוגרים לצאת מהשגרה, ובמקביל הן מעלות את המודעות של תושבים רבים בישראל ומפגישות אותם עם ילדים ובוגרים עם מוגבלויות, מתוך אמונה שמפגש על בסיס יום-יומי ומתמשך בין ילדים ובני נוער עם מוגבלות לבין ילדים ובני נוער ללא מוגבלות מסייע לביטול דעות קדומות ולמניעת התנהגות פוגענית כלפי המתמודדים עם מוגבלויות. בנוסף לכך הפעילויות מאפשרות להורים ולמשפחות מעט הפוגה.

סמל העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו המסמל את העמותה צויר על ידי ילד נכה במסגרת פעילות של קו לחיים. במהלך השנים נפוצו ויכוחים רבים ביחס למהות הסמל. במבט שטחי נראה כי מצויר פרצוף מחייך פשוט, אך בהסתכלות ממוקדת ניתן לראות כי זהו בעצם ציור מופשט של שני אנשים מניחים יד איש על כתף רעהו.

קשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 נחשפו בעיתונות אי סדרים בניהול העמותה^[1]. העמותה נקלעה לקשיים כספיים. מונו עורך הדין איתן ארז ועורך הדין יואב בן פורת, אשר הובילו תהליך של שיקום ובנייה מחודשת של מוסדות הארגון. בסיוע ובמעורבות של פרופסור יעקב נאמן, מונתה הנהלה חדשה לארגון בראשותה של עו"ס רינה עידן. ההנהלה החדשה שינתה את פני העמותה, הצילה אותה מסכנת סגירה והפכה אותה לארגון משפיע בחברה הישראלית^[2].

ב-2008 סיכם בית המשפט המחוזי בירושלים כי קיימת חשיבות עליונה להציל את העמותה, למען 1,380 משפחות הנעזרות מדי יום בפעילותה. נפתחה קרן להצלת העמותה והגעה להסדר נושים. בני משפחות המטופלים התחייבו לגייס לקרן מיליון ש"ח כתנאי להמשך קיומה^[^{דרוש מקור]}.

ב-1 בדצמבר 2010 הוכרז על ידי השופט דוד מינץ על עצמאות העמותה ועל סיום הפירוק הזמני^[^{דרוש מקור]}.